<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת חוקת</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ותמת שם מרים [במדבר כ']. וילפינן שם שם מעגלה ערופה. מכאן שמכפרת מיתת צדיקים כעגלה ערופה שהרי שם בגימ' מכפר, ולכך נוטלין ידים לאחר קבורת המת, לפי שנאמר בעגלה ערופה (דברים כ"א ו') ורחצו ידיהם ואומר (כ"א ח') כפר לעמך ישראל וגו'. וכן הפסק. ואומר במיתת מרים לא היה מים לעדה, לפי שכולם שפכו מימיהם לחוץ, מכאן פסק בשעת פטירת המת לשפוך המים לחוץ, ובזה ידעו העולם וילכו לגמול חסד למת כי עשו ברמז להודיע הדבר [ולא גלו אותו בביאור] משום דאמרי' [פסחים ג' ע"ב] אנא לא קאמינא (משלי י' י"ח) מוציא דיבה הוא כסיל. ד"א למה נסמכה פרה לפרשת מרים, ללמד כי אפר פרה ומי חטאת אין מטהרין (בהן) אלא טומאת מת.
